25 Jun


האישה הראשונה בעלת חזון הבית  לעם היהודי


הגבירה דונה גרציה ובשמה העברי חנה לבית נשיא, יהודיה מומרת מאנוסי פורטוגל, הייתה האישה העשירה בעולם של המאה ה –16 , אשת עסקים, בעלת בנק ורכוש רב: צי אניות וסחר בינלאומי מסועף, מנהיגה ומקורבת לחצרות בתי המלוכה באירופה.

ספור חייה ומנהיגותה  המופלאים נדחקו לקרן זווית של היסטורית יהדות ספרד בימי  האינקוויזיציה של  המאה ה-16 , עד הקמתו של "מוזיאון הבית של דונה גרציה" בטבריה ששם לו למטרה להדגיש את מעורבותן ומרכזיותן של הנשים בהיסטוריה של האנושות בכלל ושל העם היהודי בפרט על ידי האדרת שמה דמותה ופועלה של דונה גרציה.


חנה נשיא -  מנהיגה יהודיה  ופילנתרופית  שהקדישה את עושרה האגדי, קשריה והשפעתה כדי להציל יהודים בעת מנוסתם מספרד ופורטוגל עקב הגירוש ורדיפות הכנסייה הנוצרית והאינקוויזיציה.

לימים, לאחר שהיא עצמה ומשפחתה נמלטו מרדיפת השלטונות , תוך כדי מילוט רכושה וכספה, וכשחזרה להיות יהודייה  בגלוי תחת חסותו של הסולטן העותומני בקושטא, המשיכה חנה נשיא – דונה גרציה, לתמוך בקהילות יהודיות רבות ולפאר את חיי הדת והרוח של הקהילות היהודיות. היא הגדילה לעשות לעמה בכך שהחלה בבניית בית  מקלט  לאחיה היהודים מגורשי ספרד ופורטוגל בארץ ישראל – נשמע מוכר?   הרצל – חוזה המדינה.

דונה גרציה הקדימה אותו ב- 300 שנה, היא קנתה בכספה את  הזיכיון על העיר טבריה מהשולטן התורכי, והחלה בבניית חומות העיר ובית עבורה ,כדי להגיע אליו בבוא העת ולהקים במקום קהילה יהודית גדולה, בית לעם היהודי הנרדף, אולם  היא לא זכתה להגיע ולחיות בטבריה  ומתה ממחלה בתורכיה בהיותה בת 59 .

.

דונה גרציה נולדה בליסבון כבת למשפחה אנוסים בפורטוגל בשנת 1510 . היא נולדה בשם ביאטריצ'י די לונה והוטבלה כ"נוצריה חדשה". משפחתה הייתה עשירה ומקובלת בליסבון,  בסתר התוודעה  דונה גרציה לדתה היהודית ובהיותה בת מצווה גילתה כי שמה חנה לבית נשיא. היא נישאה לבן משפחה מומרת עשירה בפורטוגל – צמח בנבנישתי ובשמו הנוצרי פרנציסקו מנדז. משפחת מנדז עסקה במסחר ויבוא תבלינים מהודו.  חרב האינקוויזיציה ריחפה מעל ראשם והוסרה לסירוגין בזכות עושרם  וקשריהם לבתי המלוכה.

האחים לבית מנדז פתחו בנק  וסניפים רבים לו במרכזי סחר ראשיים באירופה: בלונדון, אנטוורפן, וונציה קושטא  פורטוגל ועוד.


בגיל 26 התאלמנה דונה גרציה. היא נותרה מטופלת בבתה, אחותה הצעירה ממנה, ובשני בני אחיה. כאשר חשה שוב את חרב האינקוויזיציה מעל ראשה, החליטה לנוס על נפשה ויחד עם משפחתה, הצליחה למלט גם את הונה ורכושה  ועברה לאנטוורפן.  שם עזרה לגיסה –לנהל את עסקי המשפחה. מאוחר יותר בשל קשיים ורדיפות נוספות של הכנסייה, עברה כל המשפחה לעיר וונציה שהייתה בתקופת הרנסאנס מרכז סחר ותרבות.

לימים הלך לעולמו גיסה- אחי בעלה לאחר שנישא לאחותה והוליד בת. האח דיאגו לבית מנדס הוריש את כל הונה של המשפחה לדונה גרציה כולל את האפוטרופסות על בתו. עסקיה  של דונה גרציה נוהלו ביד רמה , היא השכילה להלך בין הטיפות , בין היותה "נוצריה חדשה" החשודה תמיד על ידי הכנסייה, כבוגדת בדת ובמדינה ובין היותה גורם חשוב בכלכלת המדינות בהם חיה. היא  התקבלה בכבוד אצל מלכים ורוזנים שרקמו מזימות כיצד לזכות בכספה. דונה גרציה נאלצה לעיתים  לשחד את השלטונות בכספה או להלוות כספים  שפעמים רבות לא הוחזרו. 


במקביל לעסקיה חובקי עולם, ניהלה דונה גרציה רשת ענפה של סוכנים במחתרת שעזרו ליהודים אנוסים בבריחתם בכל רחבי אירופה. ביתה  בכל עיר בה שהתה שימש מטה  מרכזי ממנו נשלחו הוראות והנחיות  לטובת הצלת יהודים. סניפי הבנק של משפחת מנדז אפשרו לבצע בכל אירופה פעולות כספיות נסתרות ועלומות כמו קנית רכוש היהודים המגורשים כדי שלא יימכר בפרוטות לנוצרים תאבי הממון. כך תמורת שטר מיוחד שהונפק להם על ידי הבנק יכלו היהודים לקבל את הערך המלא של רכושם, עם הצגת השטר, במקום החדש שבו בחרו להתיישב.* 

וכמו בכל משפחה עשירה גם כאן היו תככים ובגידות. אחותה יפת התואר ואשת החברה  שנותרה לאחר מות בעלה נסמכת על שולחנה של דונה גרציה, "דאגה" להלשין לשלטונות וונציה כי אחותה מנהלת חיים כפולים: נוצרים ויהודים, מצילה ומממנת יהודים רבים בכל רחבי אירופה.

גם דונה גרציה וגם אחותה הושלכו לכלא. אולם אחיינה דון יוסף נשיא שהיה יד ימינה בעסקיה, והיה ציר כלכלי מטעם הבנק בקושטא, השתדל אצל השולטן התורכי ובמצוותו שוחררו דונה גרציה ואחותה מהכלא. המשפחה נדדה שוב והגיעה ל"נסיכות פרארה".

שם התקבלה בברכה (בזכות הונה), הסירה את המסכה והפכה ליהודיה בגלוי.

גם ל"פרארה" הגיעו גזירות הכנסייה הנוצרית וגם משם ברחה המשפחה תוך מילוט הרכוש וההון ועברה לקושטא שבממלכה העותומנית. השולטן התורכי בכבודו ובעצמו קידמה בברכה  בארצו והמשפחה הפכה  למקורבת השלטון.


ראשי הקהילות היהודיות בכל אירופה הוקירו את נדיבותה, תרומתה ותמיכתה בהם ובטיפוח התרבות והדת היהודית. בשנת 1550, בהיותה בת 41 הטביעה הקהילה היהודית ב"פרארה" לכבודה מדליון עם דיוקנה.


דונה גרציה בנתה בכל עיר בה התגוררה בית מפואר למשפחתה. את הבית בטבריה לא הספיקה לבנות ולא הספיקה אף להגיע לעיר.


משפחת אמסלם מטבריה בעלי סוכנות התיירות "אמסלם תיירות ונופש בע"מ" הקימו את "הבית של דונה גרציה" שלא זכתה היא לבנות.  הבית הוא מלון ומוזיאון מעוצב ברוח התקופה – הרנסאנס, ריהוטו ותכניו מתייחסים לתולדות חייה של דונה גרציה ולאורחות חייה וארמונותיה בליסבון בונציה ובאיסטנבול.

הבית הוא מפעל תרבותי ייחודי ששם לו למטרה להדגיש את מעורבותן ומרכזיותן של הנשים בהיסטוריה של האנושות בכלל ושל העם היהודי בפרט על ידי האדרת דמותה ופועלה של דונה גרציה. הבית מהוה היום מרכז לטיפוח ולהעצמת מנהיגות נשים.



עוד על דונה גרציה במחקר ובספרות


*העיתונאית, סופרת ומתמחה ביהדות ספרד  אנדריאה ברוקס כתבה את הספר:

“ The woman who defied kings”

 המבוסס על מחקר ארוך אודות התקופה וחייהם של משפחות האנוסים בפורטוגל (משפחת נשיא ובנבנישתי (מנדז), עסקיהם חובקי עולם, נדודיהם וקשריהם עם בתי המלוכה באירופה. הספר נסמך על מסמכים מתועדים מתקופת המאה ה-16 הכתובים ב-13 שפות, הספר מתאר את חייה המרתקים של האישה, המנהיגה, אשת העסקים הנוצריה-יהודיה, הנדיבה - דונה גרציה. הספר מנפץ את  הסטריאוטיפ הנשי-יהודי של תקופת הרנסנס.  כמה היסטוריונים אחרים טוענים שזו הדמות הנשית-יהודית – מנהיגה, החשובה ביותר מאז הדמות הנשית- התנכית.

*"בעקבות דונה גרציה" כתבתו של צביקה סחייק – היסטוריון לתולדות טבריה, אוצר  ומנהל המוזיאון  "הבית של דונה גרציה" טבריה.

*מחזה  "גרציה מנדז בוונציה" מאת יעקב כהן 1955

*מחזה דונה גרציה מאת קדיה מולודובסקי, 1955 שנכתב במקורו ביידיש והוצג בתיאטרון "האוהל"


תודות לחיים חצב - כתב ומנהל יחסי ציבור של "הבית של דונה גרציה" –

הערות
* כתובת הדואר האלקטרוני לא תוצג באתר.